סופרים משבצות: הכל על הארנונה שאתם משלמים

הארנונה היא חלק בלתי נפרד מהחשבונות החודשיים שאנו משלמים על הבית או הדירה. מדוע תעריפה שונה מאזור לאזור באותה העיר, מי זכאי להנחה והאם דירה ריקה מחויבת בתשלום? כל התשובות

היא מגיעה במעטפה מדי חודשיים, ואנו משלמים אותה בלי לשאול יותר מדי שאלות, כחלק ממבול החשבונות הקבוע. אך מהי בעצם הארנונה, על מה אנחנו משלמים וכיצד היא מחושבת? ובכן, הארנונה היא מס המוטל על כל מבנה בתחומה של רשות עירונית, בין אם הוא משמש למגורים, לעסקים או לכל מטרה אחרת. באמצעות גביית הארנונה מממנת העירייה את פעילויותיה השונות בתחומים כגון תשתיות עירוניות, חינוך ושירותים הניתנים לציבור.

לכל רשות מקומית ישנו צו הטלת ארנונה, המובא לאישור מועצת העיר מדי שנה ושנה. צו הטלה זה קובע את הסיווגים והתעריפים לפיהם יחויבו הנכסים בתחום העיר.

 

כיצד מחושבת הארנונה?

גובה הארנונה נקבע על פי הקריטריונים הבאים:

מיקום הנכס –  השטחים ברשותה של הרשות המקומית מחולקים לאזורים הקובעים את יוקר תעריף הארנונה. על מנת לבדוק לאיזה אזור משתייכת הדירה שלכם, ניתן לעיין במפת החלוקה לאזורים באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות, או לחילופין לעיין בהן במחלקת הגבייה.

סיווג הנכס –  ישנם תריסר סיווגים עיקריים לקביעת תעריפי ארנונה: מגורים, משרדים, בנקים, תעשייה, בתי מלון, מלאכה וכו'. תעריף הארנונה משתנה בהתאם לסיווג וחלקם אף זכאים להנחה בארנונה.

השימוש בנכס – בעת קביעת תעריף הארנונה נערכת הבדלה בין נכסים המשמשים למגורים לבין נכסים שאינם משמשים למגורים, כמפורט בסעיף הקודם.

שטח הנכס –  סך שטח הרצפה המצוי בנכס, לפי מ"ר. שיטת חישוב השטח נקבעת בהתאם להגדרות צו הארנונה של הרשות המקומית. היא משתנה מרשות לרשות, ומתבצעת באחת מארבע דרכים:

  • השטח נטו: כל שטח הדירה, כולל השטח שמתחת לקירות הפנימיים והחיצוניים, ללא שטח המרפסות. אם ישנם קירות משותפים עם דירה אחרת, כל דירה תישא במחצית מהשטח.
  • השטח ברוטו: כל שטח הדירה, כולל השטח שמתחת לקירות הפנימיים והחיצוניים והחלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות ביחס לכל הדירות בבניין.
  • שטח פנים הדירה (נטו-נטו): כל השטח נטו, כולל מרפסות מקורות, אך ללא השטח שמחוץ לקירות החיצוניים, כגון מרפסות פתוחות.
  • שטח מוצמד (ברוטו-ברוטו): כל השטח ברוטו, כולל כל התוספות האפשריות כגון: חניה, מחסן, החלק היחסי של הדירה בגג הבניין, בחדר המדרגות ועוד.

על מי מוטל תשלום הארנונה?

תשלום הארנונה מוטל על המחזיק בנכס, שנחשב לבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. במידה וקיים בנכס שוכר לתקופה של 12 חודשים לפחות או שוכר בדמי מפתח, תשלום הארנונה יוטל על השוכר.

כיצד מעבירים את תשלום הארנונה?

כאשר עוזבים דירה שכורה או מוכרים דירה, חשוב מאוד לוודא כי מתבצעת העברה של תשלום הארנונה לדייר החדש. על פי ההנחיות, אם התבצע חילוף מחזיקים בנכס: עזיבת שוכר, כניסת שוכר, מכירה או שינוי אחר ברישום  הנכס, מחויב בעל הנכס להודיע על כך לרשות המקומית בכתב באמצעות "טופס הצהרה בדבר שינוי שם המחזיק בנכס" – טופס מספר 23351 אותו ניתן להוריד מאתר הרשות המקומית.

מי זכאי להנחה בארנונה?

הרשות המקומית רשאית לתת הנחה קבועה או זמנית במיסי ארנונה לזכאים על פי "טבלת הנחות בארנונה" המתפרסמת מדי שנה באתר משרד הפנים. כך למשל, נכים, אזרחים ותיקים, עולים חדשים, חיילים בשירות חובה וסטודנטים זכאים להנחה על פי קריטריונים שונים. לעיתים ניתנת הנחה גם על פי סוג הנכס: בניין ריק (לפי תקופות), מוסדות חינוך, דת או צדקה, אדמה חקלאית בשנת שמיטה וכו'.

בנוסף, אזרחים בעלי הכנסה נמוכה עשויים לזכות בהנחה בתשלום הארנונה, על פי מבחן ההכנסה החודשית שלהם, אותו קבע משרד הפנים:

  • מפרנס יחיד המרוויח עד 2,550 שקלים יזכה להנחה בארנונה של עד 80%.
  • מפרנס יחיד המרוויח סכום שנע בין 2,551 – 2,933 ש"ח יקבל עד 60% הנחה.
  • זוג מפרנסים המרוויחים יחד עד 3,824 ש"ח, יזכו להנחה של עד 80% בתשלום הארנונה.

עם זאת, חשוב לזכור שהנחה לפי מבחן הכנסה איננה הנחת חובה. הרשות המקומית רשאית שלא להעניק או להעניק אותה באופן חלקי, על פי התנאים שהיא קובעת. מומלץ לברר את הזכאות להנחה ואת כל הפרטים מול הרשות המקומית.

וטיפ לסיום: אם ברשותכם נכס שאינו מאוכלס בדיירים ואינו מרוהט, ניתן לקבל עבורו פטור מארנונה למשך חצי שנה, באופן חד-פעמי.


חזרה