החיים בווינטג': לגור בבית לשימור

השבחת הנכס, עליית ערך הדירות, בניין בסטנדרט גבוה, פיתוח סביבתי מואץ – ועוד כמה יתרונות חשובים של מבנה ששופץ במסגרת תוכנית שימור

מצד אחד, בית הכלול בתוכנית שימור של אחת מהרשויות המקומיות מהווה אתגר נדל"ני: כל תהליכי הבנייה והשיפוץ במבנה כזה מתבצעים בכפוף לרשימה של כללים נוקשים, תוך הגבלות שימוש בחומרי גלם מסוימים ותהליך פיקוח קפדני במיוחד. מצד שני, לאחר שהשיפוצים מסתיימים – בית לשימור מציע חוויית מגורים יוצאת דופן:

● יחיד ומיוחד – בניין שעבר פרויקט שימור מספק לדייריו חוויה ייחודית של מגורים במבנה נאה ויחיד מסוגו המתבלט בנוף האורבאני, בעל אופי וסגנון אדריכלי יוצאי דופן, הנושא ניחוח יוקרתי בזכות שילוב רבדים מודרניים עם ערכי מורשת.

● עליית ערך – דיירי בניין שעבר פרויקט שימור נהנים מעליית ערך הדירות – הן בזכות השבחת הנכס כולו לאחר סיום עבודות השימור, והן בזכות העובדה שמדובר בבניין מיוחד המהווה חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל.

● השקעה לעתיד – בניין שעבר הליך שימור לא רק מזניק את ערך הדירות בטווח הקצר, אלא מהווה גם השקעה כלכלית לעתיד: ערך המבנה עצמו, וכמובן הדירות המצויות בו, צפוי לעלות בטווח הארוך.

● מיעוט שכנים – הרוב המכריע של מבנים שעברו פרויקט שימור כוללים מספר קטן יותר של דירות מגורים, בהשוואה למבנה מודרני בעל שטח זהה. מכאן, שהדיירים נהנים ממספר מצומצם יותר של שכנים וכן מביקוש גבוה יותר מצד המתעניינים במעבר לבניין מגורים מסוג זה.

● סטנדרט גבוה – מאחר שפרויקט שימור נעשה על פי רשימה מפורטת של כללים מחייבים, הגוף המבצע את ההליך בפועל נדרש להציג מיומנות מקצועית מיוחדת. כלומר, מדובר על תכנון קפדני, שימוש בחומרי בנייה איכותיים ופיקוח הדוק על כל שלבי הפרויקט, המשתלבים יחד לביצוע בסטנדרט גבוה יותר מהמקובל בשוק הנדל"ן. השורה התחתונה היא מבנה איכותי ואסתטי ביותר, הן בשטחי הרכוש המשותף (כגון חדר המדרגות או המקלט) והן בשטחי המגורים (הדירות).

● זכויות בנייה – בערים מסוימות, למשל בתל-אביב, מספקת הרשות המקומית תמריצים לביצוע תוכנית שימור בדמות זכויות בנייה המיועדות לסייע במימון הפרויקט, כגון בניית דירות על גג המבנה (כמובן, בכפוף למגבלות תוכנית השימור של המבנה). במקרים מסוימים, רשאים בעלי דירות במבנה להעביר זכויות בנייה סחירות (שאותן לא ניתן לנצל בבניין זה) למבנה אחר שאיננו מוגדר כ"אתר מוגן".

● הקלות הנדסיות – בניגוד למבנה חדש המוקם מן היסוד וכפוף להוראות החוק, במבנה לשימור נהנים הדיירים מהקלות הנדסיות מסוימות מצד הרשויות, כגון הטבות בנושאי  חנייה, אפשרות להגדיל את הצפיפות בבניין  ועוד. התנאים משתנים מרשות מקומית אחת לשנייה.

● פיתוח סביבתי – במקרים רבים שבהם מדובר על מקבץ של בתים סמוכים שעברו שימור (מתחם שימור), הרשות המקומית תומכת בפרויקט באמצעות שיפור מערך התחבורה, שיפוץ תשתיות, קידום פתיחת עסקים קטנים, השקעה בפעילות קהילתית ובאירועי תרבות ובידור. התוצאה: המתחם שבו נמצאים מבנים שעברו שימור משנה את פניו, משפר את איכות החיים של דייריו והעסקים הפועלים בו והופך לאזור מבוקש יותר המושך אליו קהל מבוסס מבחינה פיננסית – תושבי ישראל ותושבי חוץ – לצד אוכלוסייה צעירה.

● פריחה סביבתית – לא רק דיירי הבניין שעבר פרויקט שימור זוכים להיות עדים לעלייה בערך הנדל"ן, אלא הסביבה כולה (מה שמכונה "מעגל שני" ו"מעגל שלישי"): מנתונים שהצטברו לאורך השנים עולה, כי אזור שבו נמצא מבנה שעבר הליכי שימור מושך אליו מבקרים רבים מהארץ וגם תיירים מחו"ל, נהנה מפריחה עסקית (פתיחת עסקים חדשים, כמו גם גידול בפעילות של עסקים קיימים, כגון בתי קפה, מסעדות וחנויות), ומושך אליו צעירים רבים המעוניינים בדירות מגורים בסביבה תוססת, בעלת אופי ייחודי ואווירה עכשווית עם "ניחוח של פעם".