רעידת אדמה חזקה מאוד שתפגע בישראל, מסכימים כל המומחים, היא רק עניין של זמן – והמחיר של רעש אדמה עוצמתי כזה יהיה גבוה מאוד
מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991 היוותה נקודת מפנה ביחס של ממשלות ישראל בכל הנוגע להגנה על העורף. מאז ועד היום פועלים ראשי המדינה לחיזוק ההגנה על האוכלוסייה האזרחית – באמצעות מערכות אקטיביות (כדוגמת סוללות פטריוט או כיפת ברזל) ופסיביות (כדוגמת חדרי ביטחון ממוגנים). אבל דווקא תרחיש מסוכן ומוחשי מאוד, שעלול לגבות מחיר של עשרות אלפי הרוגים ופצועים, קריסת כמחצית מהמבנים הפרטיים והציבוריים ונזק חמור לתשתיות חיוניות, נותר כמעט ללא מענה – רעידות אדמה.
ישראל, כך מסכימים מומחים מקומיים ובינלאומיים מזה שנים רבות, חשופה לסיכון גבוה, אפילו גבוה מאוד, של רעידת אדמה חזקה. הסיכון נובע ממיקומה של ישראל לאורך השבר הסורי-אפריקאי, הנחשב למערכת פעילה מאוד שנוצרה כתוצאה מתזוזות של שלושה לוחות טקטוניים: הלוח הערבי, הלוח האפריקאי והלוח האירופי-אסייתי. אבל זה לא הכל: בצפון המדינה נמצא מקור סכנה נוסף – שבר יגור שמדרום לחיפה, המייצר מזה שנים רבות רעידות אדמה קלות יחסית.
עם זאת, רעידת אדמה חזקה שמקורה יהיה בשבר יגור עלולה לגרום נזק קשה לאחד מהאזורים התעשייתיים הפעילים ביותר בישראל: מפרץ חיפה והקריות – מקום מושבם של בתי הזיקוק ושל מפעלים רבים העושים שימוש בכמויות גדולות של חומרים מסוכנים וכן בכמויות אדירות של דלקים מסוגים שונים.
מוקדים בהם עלולה להתרחש רעידת אדמה נמצאים לאורכה של המדינה, ולכן לא ניתן להגדיר בוודאות אזורים המסוכנים או בטוחים יותר מאחרים.
ההיסטוריה של האזור בו נמצאת ישראל מלמדת עובדה חד-משמעית: רעידות אדמה – חלשות, בינוניות וגם רעידות אדמה בעוצמה גבוהה שגרמו לאסונות – התרחשו כאן לאורך שנים ארוכות. כך, למשל, ארעה בשנת 31 לספירה רעידת אדמה עוצמתית שהרגה ופצעה כ-30 אלף איש. באמצע המאה ה-18 מצאו את מותם עשרות אלפי אנשים ברעידת אדמה חזקה שפקדה את האזור שהוא כיום צפון ישראל-גבול לבנון.
אם נדלג להיסטוריה המודרנית, כדאי לציין את שנת 1837, שבה החריבה רעידת אדמה חלקים ניכרים מטבריה, צפת ויישובים סמוכים. בשנת 1927 פגעה רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, שמקורה היה באזור ים המלח, בירושלים, יריחו ורבת-עמון. רעידת האדמה החזקה ביותר באזור, לפחות בינתיים, התרחשה במפרץ אילת בשנת 1995: הרעידה, בעוצמה של 7.1 בסולם ריכטר, הורגשה היטב באילת ובמספר מחוזות במצרים ובירדן, גרמה לנזקים ברכוש – אולם לא גבתה קורבנות בנפש מאחר שמקור רעש האדמה היה מרוחק יחסית מאזורים מאוכלסים.
על פי נתונים שנאספו על ידי מומחי האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל, המפעיל רשת של תחנות סיסמיות ברחבי המדינה העוקבות אחרי רעשי אדמה, בכל 50 עד 80 שנה צפויה באזור רעידה חזקה, בעוצמה הגבוהה מ-6 בסולם ריכטר. במלים אחרות, השאלה היא לא האם תתרחש בישראל רעידת אדמה חזקה והרסנית, אלא מתי תתרחש רעידה כזו. והשאלה הזו מובילה לשאלה חשובה נוספת: האם ישראל מוכנה להתמודדות עם רעש אדמה חזק?
40% מהמבנים בישראל בסכנת קריסה
במהלך רעידת אדמה מתפרצת אנרגיה רבה המתורגמת בחלקה לגלים סיסמיים. הגלים הללו מייצרים תנודות בפני הקרקע – תנודות הגורמות לתחושת ה"נדנוד" שאנו חשים. מכאן, שהסכנה הגדולה ביותר לפגיעה בנפש עקב רעידת אדמה נובעת מקריסת מבנים, מלאה או חלקית. על פי נתוני פיקוד העורף בצה"ל והוועדה הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה במשרד האנרגיה והמים (לשעבר משרד התשתיות), בהחלט יש מקום לדאגה: רק בניינים שנבנו אחרי שנת 1980 על פי התקן הישראלי (ת"י 413) אמורים להתמודד בהצלחה עם רעידת אדמה חזקה. המשמעות: כ-40% מהמבנים בישראל אינם עמידים ונמצאים בסכנת קריסה במקרה של רעש אדמה עוצמתי.
במסגרת היערכות המדינה לקראת רעשי אדמה, נולדה תמ"א 38 – תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שנועדה לחזק מבנים שהוקמו לפני 1980. עם זאת, דו"ח מבקר המדינה בנושא "עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה", שפורסם בשנת 2011, מצייר תמונה מבהילה: כ-810 אלף מבנים (כאמור, כ-40% מהמבנים בישראל) לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה וצפויים לקרוס, במידה כזו או אחרת.
המבקר אף ציין בדו"ח את עיקריו של תרחיש קשה שגובש עבור הוועדה הבין-משרדית להיערכות לקראת רעידות אדמה: רעש אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שיתרחש בצפון המדינה יגבה מחיר של כ-16 אלף הרוגים, כ-90 אלף פצועים, פינוי של קרוב ל-400 אלף איש מבתיהם, למעלה מעשרת אלפים מבנים יקרסו ונזק ייגרם לכ-120 אלף מבנים נוספים.
זאת ועוד: גם מבקר המדינה שותף להערכות של מומחים בדבר התרחשותה הצפויה של רעידת אדמה עוצמתית בישראל: "רעידה כזו", קובע המבקר, "בוא תבוא, במוקדם או במאוחר. ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו למחדל חמור ומתמשך בטיפול, בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה".