בשגרת החיים הישראלית, הממ"ד הוא חלק בלתי נפרד מהבית ומספק הגנה מפני רעש אדמה ואיום הטילים. כיצד ניתן להוסיף ממ"ד לדירה קיימת ומהי הדרך הנכונה והמשתלמת ביותר לעשות זאת? הפרטים לפניכם
המתיחות הבטחונית שהורגשה בגבולה הדרומי והצפוני של מדינת ישראל לאחרונה, המחישה לאזרחים רבים את נחיצותו וחשיבותו של הממ"ד – מרחב מוגן דירתי. כיום, רוב ערי ישראל נמצאות בטווח פגיעה של רקטות וטילים, בעלי יכולת לשאת ראשי קרב כימיים. סיבה נוספת לדאגה היא העובדה שמיקומה של ישראל לאורך השבר הסורי אפריקאי שם אותה ברמת סיכון גבוהה להתרחשות רעידות אדמה עוצמתיות בשטחה, העלולות לגרום נזק רב למבנים ואף להוביל לקריסתם.
כדי להגן על האזרחים בשני המקרים, פורסמו ב-1991 תקנות המחייבות כל מבנה מגורים בבניית ממ"ק או ממ"ד – מרחב מוגן מבטון מזוין, אשר מעניק לדיירי הבית מחסה מפני פגיעות הדף ופיצוץ והגנה חלקית מפני תקיפה באמצעים לא קונבנציונליים.
בשנת 2010 הוגדרו הקריטריונים המעודכנים לממ"ד תקני, אשר יכול לספק את צרכיה של משפחה בת 6 נפשות במקרה חירום: עליו להיות גדול מ-9 מ"ר נטו, גובהו צריך לנוע בין 2.5-2.8 מטרים ורוחבו צריך להיות 1.60 מטרים לפחות. כדי שיספק הגנה ראויה מפני פגיעות ישירות, על קירות הממ"ד החיצוניים להיות יצוקים מבטון מזויין בעובי של 25 ס"מ לפחות. דלת הכניסה והחלון צריכים להיות אטומים לחדירת אוויר מזוהם וחומרי אב"כ, ומיועדים לעמוד בפני הדף.
הוספת ממ"ד בעידוד המדינה
כיום, כל דירה זכאית להוספת ממ"ד מבלי לגרוע מזכויות הבניה של שאר דיירי הבניין. אזרחים שרוצים להוסיף ממ"ד לדירתם חייבים לעמוד בהגדרות הגודל שנקבעו. דיירי בתים שנבנו לפני שנת 1991 ושבהם לא קיים ממ"ד או מקלט משותף, זוכים להקלות מצד המדינה על מנת לעודד את תהליך הוספת הממ"ד:
– הממ"ד איננו נכלל בשטח העיקרי לזכויות בניה ולכן גם אם נוצלו כל אחוזי הבניה בחלקה ניתן לבנות ממ"ד בהליך רגיל של היתר בניה.
– בניית ממ"ד מאפשרת חריגה מעבר לקווי התב"ע (תכנית בנין העיר) המהווה בסיס לכל תכנון בתחומי הרשות וכוללת את הוראות התכנית ובה פרוט זכויות הבניה הקיימות באזור, עד לגבול המגרש.
– פרק הזמן המוקצב לקבלת היתרי הבנייה עבור ממ"ד עומד על 30 יום ממועד הגשת הבקשה, לעומת בקשות רגילות שפרק הזמן המוקצב בהן עומד על 60-90 יום.
– בניית ממ"ד פטורה מהיטל השבחה המשולם כאשר נוספות לנכס זכויות בנייה המעלות את ערכו.
– הקלה באישור ועדת התכנון והבניה – לנוכח חשיבות הממ"ד נוטות ועדות התכנון והבניה לאשר את בנייתם, ולא לדחות הוספת ממ"דים בגין התנגדויות שכנים לבקשה.
את בניית הממ"ד ניתן לבצע באופן עצמאי או דרך יזם – במסגרת תמ"א 38. במידה ומגבלות תכנוניות והנדסיות אינן מאפשרות הוספת ממ"ד שעומד במידות המינימום, ניתן להוסיף ממ"ד בעל שטח קטן יותר, כל עוד שהוא מספק פתרון למיגון.
בניית ממ"ד באופן עצמאי : עלויות הוספת ממ"ד באופן עצמאי משתנות בהתאם לגודל הממ"ד, לסוג הדלתות והחלונות המותקנים בו, למערכת סינון האויר ולפרמטרים אחרים, ונאמדת בעשרות אלפי שקלים.
בניית ממ"ד מחייבת יציקת קירות ויסודות בטון מהתקרה ועד הקרקע – כך שדיירי הקומות העליונות תלויים בנכונותם של דיירי הקומה הראשונה לתת את הסכמתם להקמת ממ"ד, וכן בהסכמה של רוב בעלי הדירות בבניין.
דייר המעוניין לבנות ממ"ד באופן עצמאי נדרש לפנות ביוזמתו אל הוועדה המקומית לתכנון ובניה עם תיק מידע, הכולל מפה טופוגרפית עדכנית, זכויות הבניה בנכס, טופס בקשה למידע ואגרה משולמת. לאחר שאושרה הבקשה נדרש הדייר לשכור את שירותיו של אדריכל רשוי, מהנדס בנין ואנשי מקצוע נוספים שיבצעו את בניית הממ"ד. זהו תהליך ארוך ומסורבל הדורש סבלנות ותשומת לב לפרטים הקטנים ביותר. למעשה, לצורך הוספת ממ"ד באופן פרטי, נאלץ המבקש "להיכנס לנעליו" של קבלן, מבלי להכיר את סבך הביורוקרטיה ואת המשוכות העומדות בינו ובין התוצאה המיוחלת – ממ"ד.
בניית ממ"ד במסגרת תמ"א 38: פתרון המספק שקט נפשי ומבטיח תוצאה מקצועית ללא עלויות מצד מבקש הממ"ד הוא הוספת ממ"ד במסגרת תמ"א 38. תהליך החיזוק והשדרוג של המבנה בתמ"א 38 כולל גם הוספת ממ"ד העומד בכל הקריטריונים המוגדרים בחוק ובהליכי הרישוי המורכבים – כאשר היזם של הפרויקט הוא הנושא בעלות הבניה. עם זאת, חשוב לציין כי בחלק מהפרויקטים, הוספת הממ"ד תלויה במגבלות נוספות כמו פתרונות חניה והתנגדויות שכנים שעשויות להשפיע על התהליך התכנוני, כמו גם במדיניות הרשות המקומית בנושא.
הוספת הממ"ד באופן זה חוסכת לדיירים עלויות ניכרות, את הצורך בהסדרת היתרי הבניה וכן את ההתנהלות המורכבת מול אנשי המקצוע. בנוסף, בטרם התחלת הפרויקט דואג היזם לקבלת האישור הנדרש מדיירי הבניין, ובמסגרת זאת נכלל גם האישור להוספת הממ"ד לכל הדירות.
הוספת הממ"ד במסגרת תמ"א 38 מתבצעת לאחר תהליך תכנון הלוקח בחשבון שיקולים כגון מבנה הדירות, החלוקה הפנימית והחזות החיצונית של הבניין. כך ניתן להבטיח כי התוצאה הסופית תהיה לשביעות רצונם של כלל הדיירים בבניין ולא תפגע באיכות חייהם בבניין המשותף.